אדריכלישראלי, נולד בשנת 1908 בעיר ואסילקיב שבאוקראינה, עלה ארצה עם משפחתו ב1923. התיישב בתל אביב בה חי ופעל עד יום מותו בגיל 96.
היה ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" (הבאוהאוס) בתל אביב של שנות ה-30. בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל. היה מחלוצי האדריכלות המודרנית בארץ ואחרון האדריכלים בוגרי בית הספר באוהאוס בגרמניה שפעלו בישראל.
השפעתו של מסטצ'קין על התכנון והעיצוב בישראל רבה. הוא תכנן עשרות מבנים בתל אביב, שהפכו אותה לעיר הלבנה, תרם לתנועה הקיבוצית עשרות חדרי אוכל מונומנטליים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך, בתי מגורים ואת בית הקיבוץ הארצי בת"א. השתתף בתכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח.מגדל שתכנן במחנה הנוער העובד בתחילת שנות השלושים, היווה השראה למגדלי "חומה ומגדל" שגם בתכנונם היה שותף.
עם הקמת משכן הקבע של סמינר הקיבוצים ב1961, לקח מסטצ'קין חלק חשוב בתכנונו. את הקמפוס יצר מתוך כוונה לשלב יחד טבע, אמנות, מסורת ודת.
אולמות הספורט והמחול אשר נבנו ב–1964 עוצבו בשפה זהה - כקליפות בטון מקומרות, המזכירות בצורתן מבני תעשייה חקלאיים או צבאיים. המעטפת עשויה בטון חשוף, אחד המאפיינים העיקריים של האדריכלות הברוטליסטית, וסימני תבניות העץ ותפרי ההתפשטות גלויים לעין. מה שהכתיב את הצורה היה המערכת הקונסטרוקטיבית שהתבססה על מערך קשתות - מערכת שניכרת לעין בבניין אולמות המחול , בו בולטות הקשתות מעל קמרון הגג. בשל צורתם הקמרונית, אין במבנים חלוקה מסורתית בין גג לקיר.
בשנות ה2000 הוחלט על מכירה חלקית של שטחי הסמינר ובניית קמפוס חדש, אולמות הספורט והמחול הוכרו כמבנים המיועדים לשחזור/שימור .
האם מסטצ'קין שהיה מזוהה עם האמירה: “בית שגומר את תפקידו - צריך להיעלם” היה אוהב זאת? אין לדעת, אך בנימה אישית, ברוח הזמן והמקום, טוב שישומרו מבנים שמעידים על שהיה.
*ארכיונו האישי של שמואל מסטצ'ניק הופקד בארכיון יד יערי, גבעת חביבה.
שמואל מסטצ'קין (1908 – 2004)
אדריכל ישראלי, נולד בשנת 1908 בעיר ואסילקיב שבאוקראינה, עלה ארצה עם משפחתו ב1923. התיישב בתל אביב בה חי ופעל עד יום מותו בגיל 96.
היה ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" (הבאוהאוס) בתל אביב של שנות ה-30. בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל. היה מחלוצי האדריכלות המודרנית בארץ ואחרון האדריכלים בוגרי בית הספר באוהאוס בגרמניה שפעלו בישראל.
השפעתו של מסטצ'קין על התכנון והעיצוב בישראל רבה. הוא תכנן עשרות מבנים בתל אביב, שהפכו אותה לעיר הלבנה, תרם לתנועה הקיבוצית עשרות חדרי אוכל מונומנטליים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך, בתי מגורים ואת בית הקיבוץ הארצי בת"א. השתתף בתכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח.מגדל שתכנן במחנה הנוער העובד בתחילת שנות השלושים, היווה השראה למגדלי "חומה ומגדל" שגם בתכנונם היה שותף.
עם הקמת משכן הקבע של סמינר הקיבוצים ב1961, לקח מסטצ'קין חלק חשוב בתכנונו. את הקמפוס יצר מתוך כוונה לשלב יחד טבע, אמנות, מסורת ודת.
אולמות הספורט והמחול אשר נבנו ב–1964 עוצבו בשפה זהה - כקליפות בטון מקומרות, המזכירות בצורתן מבני תעשייה חקלאיים או צבאיים. המעטפת עשויה בטון חשוף, אחד המאפיינים העיקריים של האדריכלות הברוטליסטית, וסימני תבניות העץ ותפרי ההתפשטות גלויים לעין. מה שהכתיב את הצורה היה המערכת הקונסטרוקטיבית שהתבססה על מערך קשתות - מערכת שניכרת לעין בבניין אולמות המחול , בו בולטות הקשתות מעל קמרון הגג. בשל צורתם הקמרונית, אין במבנים חלוקה מסורתית בין גג לקיר.
בשנות ה2000 הוחלט על מכירה חלקית של שטחי הסמינר ובניית קמפוס חדש, אולמות הספורט והמחול הוכרו כמבנים המיועדים לשחזור/שימור .
האם מסטצ'קין שהיה מזוהה עם האמירה: “בית שגומר את תפקידו - צריך להיעלם” היה אוהב זאת? אין לדעת, אך בנימה אישית, ברוח הזמן והמקום, טוב שישומרו מבנים שמעידים על שהיה.
*ארכיונו האישי של שמואל מסטצ'ניק הופקד בארכיון יד יערי, גבעת חביבה.
חקרה וערכה, ענבר דקל-לוינזון, ארכיון סמינר הקיבוצים.