מי מאתנו לא זוכר את הספרים שליוו את ילדותו בין אם זה דודי שמחה, דירה להשכיר או בילבי בת גרב (במקור: פיפי) ויותר מאשר את הסיפור אנחנו זוכרים לרוב את הדמות המאוירת שליוותה את הסיפור. כך דמותו הססגונית של הדוד שמחה ודמותה של בילבי הילדה העצמאית וההרפתקנית שחיה ללא מגבלות חברתיות.
לאיורים תפקידים רבים, הם משמשים להמחשה לא מילולית של מושג, רעיון או טקסט. בספרות מקובל לראות אותם בעיקר בספרי ילדים. החוקרים השונים חלוקים בדעתם לגבי השפעת האיור על הילד. יש הטוענים כי האיורים בספרות ילדים באים על חשבון הטקסט, תשומת הלב של הילד מופנית אל האיור יותר מאשר אל הטקסט וכתוצאה מכך ההתבוננות באיור מונעת את התפתחות השפה והדמיון. מנגד חוקרים אחרים טוענים כי התבוננות באיורים עשויה לתרום להבנה של הטקסט. ד"ר תור גונן מציינת בין היתר כי "האיור עשוי לעזור בזכירת הסיפור, לפשט נושאים מורכבים ולהפוך אותם קלים להבנה, להרחיב את כושר התמצאותו של הילד בסביבתו ולהעשיר את עולמו האסוציאטיבי".
המאייר יזהר כהן מצביע על רבדים שמאייר טוב מוסיף לטקסט הספרותי : " לדעתי מאייר טוב הוא מאייר שיכול לשיר בקנון עם הטקסט; שמוצא את מקומו לצדו, ולא משקף אותו כמו ראי; שטווה חוטים בין השורות ומעשיר את חוויות הקריאה כאשר הוא חושף דברים שלא נאמרו על ידי הכותב, דברים שיכולים לפתוח לקורא עוד חלון להבנה של הטקסט" .
בספריית סמינר הקיבוצים הוצגה משנת 2002 ועד השיפוץ הגדול של שנת 2016 תערוכת קבע בנושא איורים בספרי ילדים. הרעיון היה של המרצה ורד גינזבורג, היוזמת והמוציאה לפועל היתה מנהלת הספריה דאז עדנה נעמן, התכנון, הביצוע וההפקה הופקדו בידיהם של דני קרמן ובנו אורי.
מקורות:
איורים בספרי סיפורים מאוירים: תרומתם להרחבה ולהעמקה של אוצר המילים של ילדים. ברכה, ק. אשל, מ. (2006). עיון ומחקר בהכשרת מורים 10, עמ' 103-121. אוחזר מתוך:
מי מאתנו לא זוכר את הספרים שליוו את ילדותו בין אם זה דודי שמחה, דירה להשכיר או בילבי בת גרב (במקור: פיפי) ויותר מאשר את הסיפור אנחנו זוכרים לרוב את הדמות המאוירת שליוותה את הסיפור. כך דמותו הססגונית של הדוד שמחה ודמותה של בילבי הילדה העצמאית וההרפתקנית שחיה ללא מגבלות חברתיות.
לאיורים תפקידים רבים, הם משמשים להמחשה לא מילולית של מושג, רעיון או טקסט. בספרות מקובל לראות אותם בעיקר בספרי ילדים. החוקרים השונים חלוקים בדעתם לגבי השפעת האיור על הילד. יש הטוענים כי האיורים בספרות ילדים באים על חשבון הטקסט, תשומת הלב של הילד מופנית אל האיור יותר מאשר אל הטקסט וכתוצאה מכך ההתבוננות באיור מונעת את התפתחות השפה והדמיון. מנגד חוקרים אחרים טוענים כי התבוננות באיורים עשויה לתרום להבנה של הטקסט. ד"ר תור גונן מציינת בין היתר כי "האיור עשוי לעזור בזכירת הסיפור, לפשט נושאים מורכבים ולהפוך אותם קלים להבנה, להרחיב את כושר התמצאותו של הילד בסביבתו ולהעשיר את עולמו האסוציאטיבי".
המאייר יזהר כהן מצביע על רבדים שמאייר טוב מוסיף לטקסט הספרותי : " לדעתי מאייר טוב הוא מאייר שיכול לשיר בקנון עם הטקסט; שמוצא את מקומו לצדו, ולא משקף אותו כמו ראי; שטווה חוטים בין השורות ומעשיר את חוויות הקריאה כאשר הוא חושף דברים שלא נאמרו על ידי הכותב, דברים שיכולים לפתוח לקורא עוד חלון להבנה של הטקסט" .
בספריית סמינר הקיבוצים הוצגה משנת 2002 ועד השיפוץ הגדול של שנת 2016 תערוכת קבע בנושא איורים בספרי ילדים. הרעיון היה של המרצה ורד גינזבורג, היוזמת והמוציאה לפועל היתה מנהלת הספריה דאז עדנה נעמן, התכנון, הביצוע וההפקה הופקדו בידיהם של דני קרמן ובנו אורי.
מקורות:
איורים בספרי סיפורים מאוירים: תרומתם להרחבה ולהעמקה של אוצר המילים של ילדים. ברכה, ק. אשל, מ. (2006). עיון ומחקר בהכשרת מורים 10, עמ' 103-121. אוחזר מתוך:
איור בספרי ילדים מאוירים, עיון ומחקר בהכשרת מורים 10, מכללת גורדון
איור. ויקיפדיה. אוחזר ב16.8.2018 מתוך: איור
מפתח הקסם גרסה מעודכנת, מדריך למורה, קוראים עם קסם, עמ' 5, הוצאת מט"ח 2013 אוחזר מתוך: קוראים עם קסם, מהדורה למורה